שיחות עבודת לוי
יש ללמוד את גודל הענין של זהירות בכבוד חבירו גם מדברי הילקוט שמעוני, שהנה כתוב בספר שמואל (שמואל א' ט', ה'), "המה באו בארץ צוף ושאול אמר לנערו אשר עמו לכה ונשובה פן יחדל אבי מן האתונות ודאג לנו". וכוונת הפסוק היא ששאול ועבדו היו מחפשים את האתונות של אביו שנאבדו, ושאול אמר לנערו שהגיע זמן לשוב לבית אביו כדי שלא ידאג אביו אודותיהם. עוד כתוב שם (בפרק י' פסוק ב') ששמואל אמר לשאול, "והנה נטש אביך את דברי האתונות ודאג לכם לאמר מה אעשה לבני".
אור ישראל
הוּא מַאֲמַר הַתּוֹסֶפְתָּא (בְּרָכוֹת פֶּרֶק ד') אַף שָׁאוּל לֹא זָכָה לְמַלְכוּת אֶלָּא מִפְּנֵי הָעֲנָוָה. שֶׁנֶּאֱמַר (שְׁמוּאֵל־א' ט', ה') פֶּן יֶחְדַּל אָבִי מִן הָאֲתוֹנוֹת וְדָאַג לָנוּ. שָׁקַל עַבְדּוֹ בּוֹ. אֲבָל שְׁמוּאֵל אֵינוֹ כֵן אֶלָּא (שָׁם י', ב') נָטַשׁ אָבִיךָ אֶת דְּבַר הָאֲתוֹנוֹת וְדָאַג לָכֶם לֵאמֹר מָה אֶעֱשֶׂה לִבְנִי. כִּי שָׁאוּל עַל עַצְמוֹ הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִדַּת הָעֲנָוָה לְהַשְׁווֹת הָעֶבֶד לוֹ לְעַצְמוֹ. אֲבָל שְׁמוּאֵל שֶׁהָיָה אַחֵר. וְאֵין מָקוֹם לַעֲנָוָה כְּלָל. אֵיךְ יִשְׁקֹל הָעֶבֶד כְּשָׁאוּל וְלַזֹּאת אָמַר כִּי יְסוֹד הַדְּאָגָה "מָה אֶעֱשֶׂה לִבְנִי". הַגָּדוֹל בְּעֶרְכּוֹ הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהָעֶבֶד:
קב הישר
וְהַנִּרְאֶה לְתָרֵץ עַל פִּי מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי מִפֶּה קָדוֹשׁ, הֲלֹא הוּא הָאִישׁ הָאֱלֹהִי, מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי הֶעשִׁיל צוֹרֵף זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁאָמַר בְּשֵׁם מְקֻבָּל אֶחָד דָּבָר נִפְלָא וְדָבָר נָאֶה וּמִתְקַבֵּל, וְהוּא זֶה: דַּע, כִּי צְפוֹ בֶּן אֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו, הַנִּכְתָּב בַּתּוֹרָה 'אַלּוּף צְפוֹ', הוּא הַקְּלִפָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁבְּשִׁבְעִים אֻמּוֹת, וּכְנֶגְדּוֹ הוּא גַּם כֵּן בִּקְדֻשָּׁה אֶרֶץ צוּף. אוֹתִיּוֹת דְּדֵין כְּאוֹתִיּוֹת דְּדֵין. וְהוּא הָיָה מֶלֶךְ רִאשׁוֹן, וּמֶמְשַׁלְתּוֹ הָיְתָה בִּמְדִינַת פּוֹלִין וּמְרַמֵּז לִפְלוֹנִי, כִּי פְּלוֹנִי הוּא אוֹתִיּוֹת פּוֹלִין, שֶׁהוּא גִּימַטְרִיָּא 'צְפוֹ'. וְלָכֵן נִקְרֵאת מַלְכוּת אֱדוֹם מֶטְרוֹפּוֹלִין שֶׁל שִׁבְעִים אֻמּוֹת, כִּי הַמְּדִינָה הַזֹּאת הִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת יַד הַשַּׂר שֶׁל אֱדוֹם, וְהִיא קְלִפָּה רִאשׁוֹנָה. וְדַע, כִּי הַקְּלִפָּה שֶׁל צְפוֹ הִיא בָּאָה מֵחֲמַת חֵטְא שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְחַוָּה, וְאִילָן שֶׁאָכַל אָדָם הָרִאשׁוֹן חִטָּה הָיָה, כִּי חִטָּה גִּימַטְרִיָּא עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם, שֶׁפָּגַם בְּחֶטְאוֹ בְּעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה. וְיָדוּעַ, שֶׁחֵטְא שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה בְּמִדָּה שֶׁל הוֹד, שֶׁהִיא מִדָּה הַשְּׁמִינִית, וְח' פְּעָמִים עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם עוֹלֶה גִּימַטְרִיָּא מֵאָה שִׁבְעִים וְשֵׁשׁ כְּמִנְיַן 'צְפוֹ', וְזֶהוּ סוֹד חַוָּה, שֶׁחֵטְא בָּא עַל יָדָהּ, כִּי הָיְתָה נִבְרֵאת מִמִּדַּת הוֹד, שֶׁהִיא מִדָּה שְׁמִינִית, וְעַל יָדָהּ הָיָה הַפְּגָם שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל.